כיצד מטפלים בתופעה של פסולת אלקטרונית

כיצד מתמודדים היום עם פסולת אלקטרונית

כמות הציוד החשמל המושלך מדי שנה בישראל, 130 אלף טונות, היא אחת הסיבות לחקיקת חוק חדש אשר מטיל על יצרנים ויבואנים לאסוף ולמחזר את הפסולת העצומה שהם מייצרים. ההגדרה של פסולת אלקטרונית מתייחסת לציוד חשמלי או אלקטרוני, כולל רכיבים אחרים של ציוד זה, שיש כוונה להשליכם לפח. למעשה, כל מוצר המופעל באמצעות חשמל, מהטלפון הסלולארי ועד מכונת הכביסה וציוד תעשייתי, כולל סוללות, כלולים בחוק. כמות הפסולת האלקטרונית גדלה מדי שנה ומחייבת היערכות מתאימה של הרשויות אל מול התופעה.

מיהם הגורמים האחראים על מיחזור הפסולת האלקטרונית?

החוק החדש המתייחס למיחזור הפסולת האלקטרונית מטיל את האחריות על יבואני ויצרני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. החוק אף מציב יעדי מיחזור של שבע שנים למחצית מהציוד אשר נמכר באותה השנה. המשרד להגנת הסביבה ממנה גוף שתפקידו לבדוק אם הפסולת האלקטרונית אכן מועברת למיחזור או לטיפול סביבתי ע"י הגורמים האחראים. על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות של איסוף הפסולת והעברתה לטיפולו של הגוף שהוסמך ע"י המשרד להגנת הסביבה.

 

כיצד אמורים האזרחים למסור את הפסולת למיחזור?

תהליכים של פינוי פסולת אלקטרונית וגם של איסוף פסולת אלקטרונית מתבצעים במספר דרכים. ניתן להשליך במוקד איסוף שכונתי, מוצרים קלים כמו מחשבים, צעצועים אלקטרוניים, טלפונים סלולאריים ועוד. מוצרים יותר כבדים ניתן להשאיר לאיסוף במקום שהוגדר ברחוב או להעביר למרכז המיחזור העירוני. אפשרות נוספת היא בעת קניית מוצרים דומים למסור את הפסולת האלקטרונית בחנויות של משווקים.

מי מרוויח מתהליך של פינוי פסולת אלקטרונית?

כולם מרוויחים. החוק של פינוי פסולת אלקטרונית, הכולל איסוף פסולת אלקטרונית וגם מיחזור אלקטרוניקה, מיטיב עם כל הנוגעים לדבר. יתרונותיו הסביבתיים מתבטאים בצמצום בכמויות הפסולת, בחסכון גדול באנרגיה, ביצירת מקומות עבודה חדשים, במניעת זיהום סביבתי, הן במי התהום ובן בקרקע, בחסכון בחומרי גלם לתעשיות האלקטרוניקה ועוד. כבר היום ניתן לראות נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית בערים הגדולות ובמקומות רבים נוספים. הצלחת המיזם תלויה בשיתוף פעולה מלא בין הרשויות לבין האזרחים.

בשנים האחרונות, כמות הטלפונים, המחשבים ומוצרים טכנולוגיים אחרים שמיוצרים בעולם גדלה בהתמדה. הצמיחה באוכלוסייה העולמית, יחד עם ההתפתחות הכלכלית של מדינות ענק כמו סין והודו משנות את המאזן העולמי בין כמות החומר הזמין לרכישה לבין וכמות החומר הנדרש, כלומר בין ההיצע לביקוש. מאחר שמוצרים כמו טלפון נייד הפכו לצורך הכרחי, השימוש ב"חומרים טכנולוגיים", שכוללים בעיקר מתכות ומוליכים למחצה, עלה בצורה קיצונית. יש חשש שבעתיד הלא רחוק פשוט לא יישארו מספיק חומרים.

צריכת המוצרים האלקטרוניים בעולם עולה בהתמדה, ונראה שהחומרים לייצורם הולכים ואוזלים

קבוצה בינלאומית של חוקרים לקחה על עצמה לבדוק כמה מהחומרים האלה יש לנו ואם כמותם מספקת. מסקנות המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature והשורה התחתונה המטרידה היא שאם לא נקים בהקדם מנגנונים בינלאומיים שיפעלו כמה שיותר מהר לתקן את המצב, כבר בעוד עשר שנים יורגש מחסור משמעותי בחומרי גלם חשובים רבים.

החוקרים השתמשו בנחושת כדי להדגים את המגמה הזו. הולכת חשמל גבוהה, עמידות לחלודה ונוחות העיבוד של המתכת הזו הפכו אותה למשאב חשוב, והיום יותר מתמיד. מלבד השימוש המסורתי יותר במכונות, מנועים, בניה וברשת החשמל המרכזית, כיום בכל הטלפונים החכמים, המחשבים והמסכים, הנחושת משמשת מרכיב מרכזי בעיקר בחיווט והולכת חשמל בין מרכיבי  המכשיר.

על פי המודל שהוצג במחקר הזה ועל פי מחקרים נוספים שהובאו כתימוכין לטענה, אם צריכת הנחושת תמשיך לגדול כמו בשנים האחרונות  בגלל גידול באוכלוסיית העולם ועליית ברמת החיים, תוך שניים או שלושה עשורים יורגש מחסור משמעותי במתכת הזו שיוביל לעליות מחירים של מוצרים רבים שנחשבים כיום מוצרי צריכה בסיסיים.

החוקרים מזהירים שאי אפשר להמתין עם צעדים שיבטיחו אספקה רציפה וזולה של החומרים הטכנולוגיים. רק כעשרה אחוזים מהחיפושים אחר מחצבים כאלו נושאים פרי, והפיתוח של אתר כרייה חדש נמשך בדרך כלל יותר מעשר שנים. אם מוסיפים לזה את העובדה שאין רגולציה בינלאומית עליהם ושחומרים האלה קשים מאוד למיחזור, ברור שדרושים בצעדים מיידיים. (מקור: מכון דוידסון)

מיחזור ירוק

התגובות סגורות.